וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2 ממשיכות במסעותיהם בחלל הבין-כוכבי. עקוב אחר המרחקים המחושבים שלהם מכדור הארץ ומהשמש, מהירות וזמן נסיעת האות. הערכים מחושבים עבור ה-UTC הנוכחי באמצעות אפמרידים מאוחסנים של NASA/JPL.
הערך העיקרי הוא המרחק הגאומטרי ממרכז כדור הארץ; המהירות ביחס לשמש.
חישוב עבור UTC נוכחי. המיקום מחושב מווקטורים יומיים של JPL ואינו טלמטריה ישירה.
חישוב עבור UTC נוכחי. המיקום מחושב מווקטורים יומיים של JPL ואינו טלמטריה ישירה.
״נוכחי״ הוא אינטרפולציה לזמן UTC ולא טלמטריה חיה.
וויאג'ר 1 עקבה במסלול מהיר יותר מוויאג'ר 2 וכעת היא הגשושית הרחוקה יותר. המרחק שלה מכדור הארץ משתנה ככל שהחללית וכדור הארץ נעים. הערכים החיים שלמעלה מבחינים בין המרחק הזה מהמרחק שלו לשמש ומראים כמה זמן לוקח לאות רדיו להגיע לכדור הארץ.
פרופיל וויאג'ר 1 מסביר מה המשמעות של המספרים, אילו מכשירים נשארים פעילים, מדוע המצלמות שלו כבויות וכיצד המסלול שלו הוביל מעבר להליופוזה. זה גם מפגיש את המפגש בין צדק ושבתאי, תמונת הנקודה הכחולה החיוורת ואבן הדרך הבאה למרחק.
שתי החלליות של נאס״א נמצאות בחלל הבין־כוכבי, מעבר להליוספירה. וויאג׳ר 1 חצתה את הגבול הזה בשנת 2012, ווויאג׳ר 2 בשנת 2018. הן חצו אותו במקומות שונים, ולכן המדידות שלהן מאפשרות לחקור את הסביבה שמעבר להליוספירה בשני כיוונים שונים.
הנתונים למעלה מציגים את המרחק של כל חללית מכדור הארץ ומהשמש. זהו המרחק בין שני גופים ברגע מסוים, ולא אורך הדרך שהחללית עברה מאז השיגור. בעמוד המיקום לאורך זמן אפשר לחקור את מיקומי החלליות בשלבים קודמים של המשימה.
הכיוונים מווקטורי JPL; המסלולים והגבולות סכמטיים.
סולם לוגריתמי · נתוני JPL מקומיים
השמש פולטת זרם חלקיקים שנקרא רוח השמש. הוא יוצר אזור נרחב סביב השמש וכוכבי הלכת: ההליוספירה. הגבול החיצוני שלה, ההליופאוזה, מפריד בין רוח השמש לתווך הבין־כוכבי שסביבה. שתי החלליות חצו את הגבול הזה.
יציאה מההליוספירה אינה זהה ליציאה ממערכת השמש כולה. אם מגדירים את היקפה לפי הגופים הקשורים לשמש בכוח הכבידה, היא כוללת גם את עננת אורט הרחוקה, שאליה חלליות וויאג׳ר עדיין לא הגיעו. המונח ״חלל בין־כוכבי״ מתאר את הסביבה סביב החלליות, ולא את קצה השפעת הכבידה של השמש.
הגרף משווה את מגמת המרחק ההליוצנטרי.
מרחק ב־AU · זמן · JPL Horizons
| שנה | וויאג׳ר 1 | וויאג׳ר 2 |
|---|---|---|
| 1977 | 1 AU | 1 AU |
| 1990 | 39.9 AU | 31 AU |
| 2000 | 76.2 AU | 59.7 AU |
| 2010 | 112.3 AU | 91 AU |
| 2020 | 148.1 AU | 122.7 AU |
| 2030 | 183.2 AU | 154.5 AU |
| 2036 | 204.8 AU | 173.3 AU |
יחידה אסטרונומית אחת (AU) שווה בדיוק ל־149,597,870.7 ק״מ. האור עובר מרחק זה בריק בכ־8 דקות ו־19 שניות. לכן אפשר לבטא את המרחק באופן מוחשי יותר: הזמן הדרוש למידע להגיע אלינו מהחללית.
זמן האות בכיוון אחד הוא זמן המעבר מהחללית לכדור הארץ. זמן ההלוך והשוב כולל את שני הכיוונים, ללא המתנה לעיבוד פקודה. החישוב מתחשב בתנועת כדור הארץ והחללית בזמן השידור; הוא אינו רק הכפלה של הזמן המוצג לכיוון אחד.
סדר השיגורים לא היה הגורם המכריע. וויאג׳ר 2 שוגרה ב־20 באוגוסט 1977, ואילו וויאג׳ר 1 ב־5 בספטמבר באותה שנה. אך וויאג׳ר 1 טסה במסלול מהיר וקצר יותר אל צדק ושבתאי, ולכן הגיעה לשני כוכבי הלכת לפני וויאג׳ר 2.
מעברים סמוכים לכוכבי לכת שינו את כיווני החלליות ומהירותן באמצעות תמרוני מקלעת כבידתית. מסלולה של וויאג׳ר 1 ליד שבתאי הוביל אותה סמוך לטיטאן לצורך חקירתו, ובהמשך אל מחוץ למישור כוכבי הלכת. וויאג׳ר 2 המשיכה לאורנוס ולנפטון. המסלולים השונים מסבירים את המרחק הנוכחי בין החלליות.
וויאג׳ר 2 שוגרה ראשונה ופנתה אל כוכבי הלכת החיצוניים.
מסלול מהיר יותר הביא את וויאג׳ר 1 אל צדק לפני התאומה.
המעבר הקרוב סיפק תמונות מפורטות, כולל הרי הגעש הפעילים באיו.
סדרת מדידות נוספת הרחיבה את מיפוי מערכת צדק.
המעבר ליד טיטאן הסיט את החללית ממישור כוכבי הלכת.
החללית המשיכה במסלולה הייחודי אל אורנוס.
וויאג׳ר 2 נותרה החללית היחידה שחקרה את אורנוס מקרוב.
וויאג׳ר 1 רחוקה יותר; רק וויאג׳ר 2 ביקרה באורנוס ובנפטון.
פתיחת השוואה →צלילים, תמונות וברכות על תקליט נחושת מצופה זהב.
גילוי התקליט →בכל חללית וויאג׳ר יש שלושה גנרטורים תרמואלקטריים רדיואיזוטופיים (RTG). הם ממירים לחשמל את החום שנוצר מהדעיכה הרדיואקטיבית של פלוטוניום-238. ההספק החשמלי הזמין פוחת בהדרגה, ולכן צוות המשימה מכבה מכשירים מסוימים ומערכות נוספות.
המצלמות כובו כדי לפנות חשמל וזיכרון למכשירים מדעיים אחרים. גם התוכנה לשליטה במצלמות הוסרה מהחלליות. וויאג׳ר 1 צילמה את תמונותיה האחרונות בשנת 1990. אפשר לצפות בתצלומי המשימה בגלריה שלנו.
כדור הארץ מקיף את השמש. בחלק מהשנה הוא נע לעבר החללית באופן שמקטין את המרחק ביניהם, אף שהחללית ממשיכה להתרחק מהשמש. לכן שינוי שלילי במרחק אינו מעיד כשלעצמו על שגיאה או על היפוך כיוון הטיסה.
לא. האתר טוען נתוני מסלול מ־NASA/JPL Horizons השמורים מקומית, ומחשב את המיקום לזמן הנוכחי באמצעות אינטרפולציה בין נקודות הזמן בנתונים. לכן המספרים יכולים להשתנות ברציפות גם ללא קשר חדש עם החללית. עמוד המתודולוגיה מסביר את התהליך ואת מגבלותיו.
המהירות בתצוגה מתארת את תנועת החללית ביחס לשמש. קצב השינוי במרחק מכדור הארץ מתאר כמה מהר החללית וכדור הארץ מתרחקים זה מזה או מתקרבים זה לזה. אלו גדלים שונים, שאנו מבחינים ביניהם במתודולוגיה.
שלוש תמונות מקוריות של נאס״א מראות מה ראו החלליות, מה הסיקו המדענים והיכן אפשר לעיין במקורות הראשוניים.
וויאג׳ר 1 צילמה ב־1979 התפרצות על איו, ירחו של צדק. זו הייתה התצפית הראשונה בפעילות געשית על גוף אחר במערכת השמש.
פתיחת מאמר →רצף תמונות שצילמה וויאג׳ר 2 ב־1989 תיעד סילון כהה פעיל על טריטון, ירחו הגדול ביותר של נפטון.
פתיחת מאמר →וויאג׳ר 1 הביטה לאחור ב־1990 ותיעדה את כדור הארץ בפחות מפיקסל אחד. הגרסה המוצגת כאן עובדה מחדש ב־2020.
פתיחת מאמר →האזינו לנתוני גלי הפלזמה של וויאג׳ר 1 וגלו מה גילו הצלילים העולים מעבר להליופאוזה.
איך נשמע החלל הבין־כוכבי? →תקלה במחשב בשנים 2023–2024: נתונים בלתי קריאים, זיכרון פגום, העברת קוד וחזרת המדידות המדעיות.
איך תיקנה נאס״א את וויאג׳ר 1 מרחוק →ארבע משימות להדפסה עם נתוני המעקב בזמן אמת: מרחקים, יחידה אסטרונומית, עיכוב האות ומסלולי החלליות. כולל פתרונות.
וויאג׳ר לבתי ספר: דף עבודה →תרשים של נאס״א משווה בין החלקיקים שנמדדו כשוויאג'ר 1 ו־2 חצו את ההליופאוזה.
מה גילו הקרניים הקוסמיות בגבול ההליוספירה ←ארבעה סיפורים על אד סטון, לינדה מורביטו, לינדה ספילקר ודון גרנט.
האנשים שמאחורי משימת וויאג'ר ←ציר זמן של כיבוי מכשירים ושינויים הנדסיים מ־2024 עד 2026.
החלטות החיסכון בחשמל של וויאג'ר ←אם יחידה אסטרונומית אחת שווה למטר אחד, נפטון נמצא בערך 30 מטרים ויום אור בערך 173 מטרים מהשמש.
מרחקי וויאג'ר בקנה מידה אנושי ←