איך החלליות פועלות, כיצד יודעים היכן הן ומה צפוי בהמשך? התשובות מבוססות על מקורות NASA/JPL ומסבירות גם את נתוני המעקב.
המקורות נבדקו בתאריך .
מאין יצאו החלליות, היכן הן ומדוע מסלוליהן שונים.
שתיהן נמצאות מעבר להליופאוזה, בחלל הבין־כוכבי. וויאג׳ר 1 חצתה את הגבול בשנת 2012, ווויאג׳ר 2 בשנת 2018. אין פירוש הדבר שכבר עברו גם את עננת אורט הרחוקה או יצאו מטווח השפעת הכבידה של השמש.
המעקב בעמוד הראשי מציג את המרחקים הנוכחיים מכדור הארץ ומהשמש. איננו חוזרים כאן על מספר קבוע, משום שהוא משתנה עם הזמן ותנועת כדור הארץ.
וויאג׳ר 2 שוגרה ב־20 באוגוסט 1977, ואחריה וויאג׳ר 1 ב־5 בספטמבר. מטרתן המקורית הייתה חקירה מפורטת של צדק ושבתאי, טבעותיהם וירחיהם הגדולים.
מסלולה של וויאג׳ר 2 השאיר אפשרות להמשיך לאורנוס ולנפטון. הארכות המשימה אפשרו בהמשך לנצל את ההזדמנות.
מקורות: NASA/JPL — תולדות המשימה והמסלולים ↗.
וויאג׳ר 1 חלפה ליד צדק ושבתאי. וויאג׳ר 2 ביקרה בצדק, בשבתאי, באורנוס ובנפטון. אלו היו מעברים קרובים; החלליות לא נשארו להקיף את כוכבי הלכת האלה.
המשימות בחנו גם ירחים, טבעות ואת הסביבה סביב כוכבי הלכת. המסלולים השונים סיפקו לכן הזדמנויות מדעיות שונות.
מקורות: NASA/JPL — תולדות המשימה והמסלולים ↗.
סדר השיגורים אינו קובע את סדר המרחקים. לוויאג׳ר 1 היה מסלול מהיר וקצר יותר אל צדק ושבתאי, והיא הגיעה לשניהם לפני וויאג׳ר 2.
המעבר ליד שבתאי וטיטאן הוציא אותה ממישור כוכבי הלכת. וויאג׳ר 2 המשיכה לאורנוס ולנפטון. ההפרש הנוכחי נובע ממסלולים אלו ומתמרוני המקלעת הכבידתית.
מקורות: NASA/JPL — תולדות המשימה והמסלולים ↗.
היא חוקרת את הסביבה בקצה ההליוספירה ומעבר לה: שדות מגנטיים, חלקיקים וגלי פלזמה. מדידות בשני כיוונים מסייעות להבין כיצד האזור שעוצב בידי רוח השמש פוגש את התווך הבין־כוכבי סביבו.
לא כל המכשירים המקוריים עדיין פועלים. יש להבחין בין המכשירים המשמשים כיום לבין מערך הניסויים המקורי ולציין תמיד מתי מצבם נבדק.
מקורות: NASA/JPL — כניסת וויאג׳ר 2 לחלל הבין־כוכבי ↗ · NASA/JPL — מבנה החלליות והמכשירים ↗.
לא. לאחר שבתאי פנתה וויאג׳ר 1 מעל מישור כוכבי הלכת, ולאחר נפטון המשיכה וויאג׳ר 2 מתחתיו. מעל ומתחת מתייחסים למישור המילקה, ולא לכיוונים מוחלטים של מעלה ומטה בחלל.
מרחק בקילומטרים לבדו אינו מתאר כיוון. המפה משתמשת בווקטורי מיקום של JPL, בעוד שמסלולי כוכבי הלכת וגבולות האזורים מוצגים באופן סכמטי.
מקורות: NASA/JPL — תולדות המשימה והמסלולים ↗.
איך עוקבים אחר החלליות, מתקשרים איתן ומבינים את הנתונים.
באמצעות מעקב רדיו של רשת החלל העמוק. זמן מעבר האות מספק מידע על המרחק, ושינויי התדר, כלומר היסט דופלר, מספקים מידע על התנועה.
מנתחים את התצפיות יחד עם מודל מסלול. אין מדובר בצילום החללית מכדור הארץ או במיקום שמתקבל ממקלט GPS רגיל. האתר משתמש בנתוני האפמרידות המתקבלים מ־JPL Horizons.
מקורות: NASA/JPL — קביעת מיקומן של חלליות רחוקות ↗ · NASA/JPL — רשת החלל העמוק ↗.
לא. הדפדפן טוען נתוני מסלול שמורים של NASA/JPL Horizons ומבצע אינטרפולציה בין נקודות הזמן כדי לחשב את המיקום הנוכחי. לכן המספרים יכולים להשתנות ללא קשר רדיו חדש עם החללית.
תאריך הנתונים ושעת החישוב הם דברים שונים. מונה שנע בצורה חלקה גם אינו אומר שהאתר יודע אוטומטית את מצבה הטכני המיידי של החללית.
החללית משדרת מידע ברדיו באמצעות האנטנה הראשית שלה. אנטנות גדולות ברשת החלל העמוק קולטות אותו בכדור הארץ. הרשת תומכת גם במשימות בין־פלנטריות אחרות.
פקודות נעות בכיוון ההפוך, מכדור הארץ לחללית. האנטנה חייבת להיות מכוונת כראוי, ולכן שמירת הכיוון היא חלק חשוב מהתפעול.
מקורות: NASA/JPL — רשת החלל העמוק ↗ · NASA/JPL — מבנה החלליות והמכשירים ↗.
אותות רדיו נעים בריק במהירות האור. גם במהירות זו מרחקים בין־פלנטריים אינם נחצים מיד. פקודה צריכה להגיע תחילה לחללית, ואז התשובה צריכה לעבור את הדרך חזרה.
המעקב מציג זמן לכיוון אחד וזמן הלוך ושוב. האחרון אינו כולל עיבוד פקודה או המתנה לחלון תקשורת מתוכנן. החישוב מתחשב גם בתנועת כדור הארץ והחללית בזמן העברת האות.
בכל חללית שלושה גנרטורים תרמואלקטריים רדיואיזוטופיים. הם ממירים לחשמל חום מהדעיכה הרדיואקטיבית של פלוטוניום-238. מקור החשמל אינו לוחות סולריים.
ההספק הזמין פוחת בהדרגה. הצוות מחלק אותו בין מכשירים, תקשורת, חימום ומערכות אחרות. אחוז הפלוטוניום שנותר בתצוגה אינו אחוז ההספק החשמלי שנותר.
מקורות: NASA/JPL — מבנה החלליות והמכשירים ↗ · NASA/JPL — חיסכון בחשמל באפריל 2026 ↗.
המצלמות כובו כדי לפנות חשמל וזיכרון למכשירים מדעיים אחרים. גם תוכנת השליטה בהן הוסרה. התמונות האחרונות של וויאג׳ר 1 צולמו בשנת 1990.
בגלריה מופיעות תמונות ארכיון או עיבודים מאוחרים של הנתונים האלה. איור של החללית אינו צילום חי ממצלמה. המשך המשימה המדעית אינו פירושו המשך צילום.
כדור הארץ מקיף את השמש. בחלק מהשנה הוא נע לעבר החללית באופן שמקטין את המרחק ביניהם, אף שהיא ממשיכה להתרחק מהשמש.
שינוי שלילי במרחק אינו כשלעצמו שגיאה או סימן שהחללית הסתובבה. לכן מבחינים בין מהירות ביחס לשמש לבין שינוי המרחק ביחס לכדור הארץ.
אפשר לעקוף חלק מהבעיות באמצעות שינוי תוכנה או אופן ההפעלה, אך לא מדובר בהחלפה פיזית של רכיב פגום. באפריל 2024 שחזר הצוות נתונים הנדסיים קריאים מוויאג׳ר 1 באמצעות העברת הקוד שנפגע לאזורי זיכרון אחרים.
התערבויות דורשות אבחון מדויק והתחשבות בזמן מעבר האות הארוך. ההצלחה המסוימת הזאת אינה אומרת שאפשר לתקן כל תקלה מכדור הארץ.
מה ניתן לומר על העתיד ומה עדיין אינו ודאי.
הן חצו את ההליופאוזה, גבול ההליוספירה, ונמצאות בתווך הבין־כוכבי. אך אם מגדירים את מערכת השמש לפי גופים הקשורים לשמש בכבידה, נכללת בה גם עננת אורט הרחוקה, שעדיין לפניהן.
לכן אין לבלבל בין יציאה מההליוספירה לבין מעבר דרך מערכת השמש כולה או הפסקת השפעת הכבידה של השמש.
לא. מחסור בחשמל מגביל מכשירים ותקשורת, אבל אינו עוצר כשלעצמו את תנועת החלליות. נאס״א מתארת את המשך הטיסה גם לאחר אובדן הקשר.
סיום המדידות המדעיות, סיום תקשורת הרדיו והמשך מסעו של הגוף הפיזי הם דברים נפרדים, לא אירוע אחד.
מקורות: NASA/JPL — הטיסה לאחר סיום התקשורת ↗.
לא כמועד מובטח. הפעילות תלויה בהספק, בטמפרטורות, במצב הרכיבים ובהצלחת צעדי החיסכון. לכן נאס״א מפרסמת הערכות מתעדכנות והחלטות תפעוליות קונקרטיות.
איננו ממירים את הירידה בכמות הפלוטוניום לתאריך קבוע של האות האחרון. גם תחזית ישנה במאמר ארכיוני אינה בהכרח תוכנית תקפה כיום.
כל אחת נושאת תקליט זהב: הקלטה פיזית של תמונות, קולות, מוזיקה וברכות מכדור הארץ. הכיסוי כולל הוראות נגינה ומידע על מקור המסר.
האפשרות שמישהו ימצא את התקליט אינה תחזית שכך יקרה. זהו מסר למקרה כזה, ולא תקשורת מתוכננת עם ציוויליזציה מסוימת.
מקורות: NASA/JPL — תקליט הזהב ↗.