גבול רוח השמש

ההליוספירה והחלל הבין־כוכבי

שתי החלליות חצו את גבול הפלזמה בכיוונים שונים, אך מערכת השמש ממשיכה הרחק.

העובדות אומתו ב־30.8.2026 · NASA — Interstellar Science ↗

מדידות משני כיוונים. NASA/JPL.

בועת השמש

לא כדור קבוע

רוח השמש יוצרת הליוספירה שצורתה תלויה בפעילות ובתווך. הלם הסיום מאט את הרוח והאזור המעברי נמשך עד ההליופאוזה.

אסמכתה: NASA — Interstellar Science ↗ · NASA — Voyager FAQ ↗

שתי חציות

V1: 2004 ו־25.8.2012; V2: 2007 ו־5.11.2018. כיוונים שונים מראים גבול משתנה ולא סימטרי.

אסמכתה: NASA — Voyager 1 ↗ · NASA — Voyager 2 ↗ · NASA — Interstellar Science ↗

הוכחת V1

ללא PLS השתמש הצוות בשינויי חלקיקים, קרינה ושדה; גלי פלזמה הראו אחר כך פלזמה חיצונית צפופה יותר.

אסמכתה: JPL — Voyager 1 interstellar boundary evidence ↗

V2 ומערכת השמש

PLS מדד היעלמות רוח השמש ב־5.11.2018. עננת אורט עדיין רחוקה: מאות שנים לקצה ועשרות אלפים לחצייה.

אסמכתה: JPL — Voyager 2 enters interstellar space ↗ · NASA — Voyager FAQ ↗

המשך גילוי

המדריכים משתמשים באותם כללי הוכחה ובמקורות ראשוניים.

מסלולי בריחה, כוכבים עתידיים, עננת אורט ותקשורת.

הרי געש באיו, טבעות, טיטאן, ירחי אורנוס, נפטון וטריטון.

פקודות, רשת החלל העמוק, תחומי רדיו, קצבי נתונים ועיכוב אות.

תוכן ניתן לבדיקה

העובדות מבוססות על מקורות ראשוניים של NASA ו־JPL; מידע תפעולי משתנה מתוארך.